דניאלה פלמן- koshka.yoga@

בת 40, אמא ל2,נולדה בארגנטינה ועלתה לארץ ב1999.

לעבור תהליך של פרידה זה לא פשוט,פרידה יכולה גם להיות על קצה של המוות.

להיפרד מכל העולם שבנינו והכרנו עד כה ולצאת לעולם חדש, לא מוכר, מלא בחוסר ודאות.

זה לא משנה עם הפרידה היא רומנטית, או מוות של מישהו יקר לנו. פרידה היא תמיד פרידה…זה משהו שנגמר ולא יחזור, וזה נקודה של שינוי בחיינו.

 

התהליך הזה יכול להוביל אותנו למשבר גדול בחיינו, שממנו אפשר לצמוח מחדש ולהיות חזקים יותר או לפעול לבור עמוק.

מה שטוב...שהבחירה היא רק אצלנו, כי יש לנו בחירה על הפעולות שלנו.

 

שמי דניאלה

תמיד זוכרת את עצמי כאדם שאומרת "כמה מזל יש לי", אני רואה את הסבל של כולם, אבלי לי…לי יש חיים ממש פשוטים

התברכתי!

ב2019 נסעתי לסיני, הייתי אז בת 37 וכשחזרתי,זוכרת שבן זוגי, שהוא אבא של ילדי ואיתו 15 שנים בזוגיות חיכה לי בסלון

 

נכנסתי הביתה בלילה, מאוחר ואחרי 5 דקות, אמרתי לו:"נראה לי שאני מתאהבת בגבר אחר"

 

האמת….חשבתי שהוא יזרוק אותי מהבית. נכון שלא קרה כלום עם ה "גבר האחר"

אבל ידעתי שאין לי שליטה על הרגשות שלי וידעתי שהלב שלי בשאלות קיומיות.

הוא הסתכל עלי ובסי החמלה וכאב אמר לי: "לכי ותיבדקי את זה".

 

וככה, בלי לתכנן, בלי לדבר על זה מראש, נכנסנו לזוגיות פוליאמורית שבסופה אחרי כ8 חודשים+ קורונה. הבנתי שכולנו סובלים וזאת לא המטרת החיים שלנו

 באותו יום, שחררתי 2 אהבות.. לא היה פשוט.

 

יצאתי מהבית אחרי חודש ויצאתי להכיר את החיים החדשים שלי כאישה ניפרדת אחרי 15 שנות זוגיות,

הבנתי שיש לי מזל ענק כי שהגעתי לאותו נקודה מלאת כלים מעולם היוגה ומיינדפולנס בו תרגלתי כבר 20 שנים, 

זה כל כך עזר לי!! כאילו כל חיי חיכה לי לרגע הזה.

 

כמעת שנתיים אחרי וגם אחרי הרבה עליות וירידות בחיי בו חווינו פרידה, מוות של חברים, שינוי בעסק, מצב עולמי לא ידוע , שברון לב ועוד

אני מבינה עד כמה התהליך הזה שינה אותי.אני אדם אחר היום, כל כך שונה…

 

בתהליך הרבה פעמים התמודדתי עם סיטואציות קשות ולא פשוטות עם עצמי

הרגשה כישלון, בדידות, פחדים, חרדות, כאב, לב שבור, חוסר ודאות ומה לא!  מוכר לכם?

 

אבל הכלים שרכשתי במהלך החיי היו שם. 18 שנים לפני כבר הכרתי את עולם המדיטציות והעקתי בהם.

לא ניפרדתי מהם ויצרתי לעצמי תמיכה עדוקה ומערכת יחסים עם עצמי טובה יותר ואותם כלים אני רוצה לחלוק איתכם היום.

 

המטרה שלי זה לתת "ארגז כלים" כי תמיד אחנו נזדקק לו, ושנוכל לשלוף ממנו כל פעם שאנחנו זקוקים לו

אני רוצה לתת מרחב של תמיכה כי כולנו עוברים דברים וכולנו זקוקים לאהבה,

בעיקר אהבה עצמית שכל כך קשה לפגוש ולהזכיר לעצמנו שאיי שם נמצאת, שהיא קיימת

 

כשניפרדים מאדם, גם ניפרדים מאורך חיים מסויים שהיו לנו ומתחילים ללמוד איך ליצור את המציאות מחדש

מה אנחנו אוהבים?

 

הקורס הזה הגיע אחרי שנה וחצי של תהליך מאוד אינטנסיבי. ללמוד לראות את האור, ללמוד לתת בלי לרצות לקבל

ללמוד לשחרר...אבל בלי לפרק

 

מזמינה אתכם, להצטרף למסע יחד בו ניצא מחוזקים יותר, מחוברים יותר

ובעיקר, מלאים בכלים לחיים החדשים שלנו.